תפריט
בשנים האחרונות נפתחו ישיבות חרדיות-תיכוניות רבות.
כיום ניתן להתאים לכל משפחה את הישיבה תיכונית – חרדית המתאימה ביותר לאופיה והשתייכותה הקהילתית.
אל הישיבות הותיקות שהצטיינו במתן מענה לאוכלוסיה ספציפית, הצטרפו ישיבות חסידיות וספרדיות, כאלה שאוכלוסיית תלמידיהן משתייכת למשפחות ישראליות ותיקות או למשפחות עולים.
כמו כן לצד ישיבות המתמחות במשפחות של בני-תורה ובעלי-בתים, נפתחו בשנים האחרונות ישיבות שנותנות מענה ייעודי למשפחות בעלי-תשובה, עולים מצרפת, ועוד.
עלות הפעלת הישיבה התיכוניות גבוהה למדי, אולם, אינה צריכה להיות מושתת על ההורים בלבד.
לאחרונה הוקם מערך מלגות אשר נועד לתת מענה לאותם נערים שמתאימים למסגרות לימוד אלו ואשר נמנעו מלבוא בפתחן בשל המשוכה הכלכלית הגבוהה.
לייעוץ והכוונה השאירו פרטים
בשנים האחרונות נפתחו ישיבות חרדיות-תיכוניות רבות.
כיום ניתן להתאים לכל משפחה את הישיבה תיכונית – חרדית המתאימה ביותר לאופיה והשתייכותה הקהילתית.
אל הישיבות הותיקות שהצטיינו במתן מענה לאוכלוסיה ספציפית, הצטרפו ישיבות חסידיות וספרדיות, כאלה שאוכלוסיית תלמידיהן משתייכת למשפחות ישראליות ותיקות או למשפחות עולים.
כמו כן לצד ישיבות המתמחות במשפחות של בני-תורה ובעלי-בתים, נפתחו בשנים האחרונות ישיבות שנותנות מענה ייעודי למשפחות בעלי-תשובה, עולים מצרפת, ועוד.
עלות הפעלת הישיבה התיכוניות גבוהה למדי, אולם, אינה צריכה להיות מושתת על ההורים בלבד.
לאחרונה הוקם מערך מלגות אשר נועד לתת מענה לאותם נערים שמתאימים למסגרות לימוד אלו ואשר נמנעו מלבוא בפתחן בשל המשוכה הכלכלית הגבוהה.
ראש וראשון למפעלן של הישיבות החרדיות-תיכוניות הוא הרצון להנחיל בקרב התלמידים שאיפה למצויינות בלימוד התורה.
בישיבה חרדית-תיכונית מתקיימים כמה סדרי לימוד גמרא, בעיון ובבקיאות.
רובו המכריע של יום הלימודים מוקדש ללימוד תורה באיכות גבוהה, ובדגש על פיתוח לומד עצמאי שיוכל להמשיך ולהגות בתורה בעצמו, כאברך המקדיש את חייו ללימוד או כאדם הקובע עיתים לתורה. דגש מיוחד ניתן על חיזוק אהבת התורה בכלל ולימוד הגמרא בפרט.
הלימוד בחברותא בבית המדרש, סדרי הלימוד בעיון ובבקיאות תורמים לצמיחתו של התלמיד כבר-אוריין המתפתח והולך לקראת לימודיו בישיבה גדולה.
ברבות מהישיבות מוסרים התלמידים "חבורה" לחברי השיעור שלהם ומעלים אותה על הכתב, כדרך בדוקה להתפתחותם גם בכתיבה תורנית.
במועדים קבועים לאורך השנה נהוגים סדרי לימוד משותפים לאבות ובנים ואסיפות הורים פרטניות לטובת ביסוס וחיזוק הקשר שבין הישיבה להורים.
תשומת לב רבה ניתנת להמשך הזדהותו והשתייכותו של התלמיד לקהילה ולערכי המשפחה בהן הוא צמח. הדבר מביא לכך שרוב בוגרי הישיבות משתלבים בהצלחה בטובות שבישיבות הגדולות.
בכמה מהישיבות מתקיימים סדרי לימוד מיוחדים, ישיבות "בין הזמנים" שנועדו לחזק ולהעמיק את ההשפעה החינוכית ולמנוע השפעות זרות, ועוד ועוד .
הישיבות החרדיות-תיכוניות מקיימות תכנית לימודים לתעודת בגרות מלאה, המקנה מיומנויות רבות אשר עשויות לשרתו בעתיד הרחוק. בניית הבסיס הלימודי הכללי תקל עליו גם לכשיחליט, עת יהיה בעל משפחה, ללמוד ולרכוש מקצוע מפרנס בכבוד.
ניתוח הישגי אברכים שמנסים כוחם בלימודים בגיל מאוחר מוכיח, ללא ספק, כי ללא בסיס של מיומנויות יסוד, שנרכש בגילאי העשרה, הם מתקשים מאד ברכישת הידע בגיל הבוגר. ההבדל שבין רכישת ידע (שאפשרי ליחידי סגולה גם בגיל מבוגר) לבין רכישת מיומנויות חשיבה – מתמטית, לשונית ומחקרית – גורם לניצול חלקי מאד של יכולת הלמידה ובמקרים רבים לנשירה מהמכינות הקדם אקדמיות או למצער, הסתפקות ברמה נמוכה מאד יחסית ליכולות ולרצונות.
דגש מיוחד ניתן להשלמת הבסיסים הנדרשים עם ההצטרפות לישיבה החרדית-תיכונית. הוכנו תכניות לימודים ייעודיות לנוער חרדי שידיעותיו במתמטיקה או אנגלית מינימאליות. כן גם ברוב המוסדות נערכים ימי הכנה וניתנת הדרכה לתלמידים שכלל לא למדו מקצועות אלו.
ברוב הישיבות, ניתן לבחור במגמות לימוד מוגברות, בהתאם ליכולות הלמידה של התלמידים, בהיקף של עד לרמה הגבוהה ביותר (חמש יח"ל) במקצועות המתמטיקה והאנגלית; ניתן לתגבר לימודים כדי להשלים פערים לימודיים, כן גם קיימות מגמות לימוד מבוקשות כגון הנדסת מחשבים, תקשוב, פיזיקה, אלקטרוניקה וכד', וקיימות מעבדות ותשתית פיזית מתאימה לתמיכה בלימודים הכלליים.
בישיבות חרדיות-תיכוניות מועסקים מחנכים ואנשי הוראה מוכשרים, תרתי משמע. הסביבה החינוכית כוללת בדרך כלל אנשי מקצוע מוסמכים בתחום החינוך, ההוראה, החברה והייעוץ הרגשי.
הצוות החינוכי מודע לכך שאסור לו להסתפק בהוראה בלבד. השתלמויות בנושאים חברתיים-רגשיים נערכות באופן קבוע לצוותים החינוכיים. ערנותם למצוקות התלמיד ולצורך לעודדו במאמציו לבנות עצמו כראוי הינה אבן יסוד במוסדות אלו.
בישיבות חרדיות-תיכוניות קיימים לצד הרמי''ם, המחנכים והמורים גם יועצים חינוכיים, שתפקידם כולל טיפוח האקלים החינוכי המיטבי ועבודת איתור, מניעה וטיפול בגורמי סיכון האופייניים לגיל ההתבגרות. כל אלו מובילים לרמת מודעות גבוהה (יחסית) לאיתור וזיהוי קשיים לימודיים, חברתיים ורגשיים והפניית ההורים והתלמידים למציאת דרכים למנוע קשיים נוספים בטרם יחמירו.
כללי ההתנהגות בישיבות חרדיות-תיכוניות נועדו לשמור על סביבה תורנית חרדית מוגנת. המשך השתייכותו של התלמיד לקהילתו והקפדתו, בעת לימודיו בישיבה ובעתיד, על כל אורחות חייה היא נר לרגלי ראשי הישיבות, הרמי''ם והמחנכים.
קיימת עירנות רבה, בקרב ראשי הישיבות, הר"מים וכל הצוות החינוכי, לאתגרים הייחודיים לישיבות אלו. יש הקפדה על בניית חברת תלמידים ראויה הנזהרת מפני פגעי חידושי התקופה.
התכניות החברתיות כוללות, בדרך כלל, התכנסויות ליל-שישי ללימוד ושירה בצוותא; תכנית טיולים המאפשרת לצד רכיבי ההפגה וההנאה שבה גם הכרת הארץ והתנסות במסעות משמעותיים.
כחלק מתכנית הלימודים לבגרות, מקפידות הישיבות על קיום תכנית מעורבות חברתית וסיוע בקהילה. התלמידים רוכשים מיומנויות בין אישיות תוך כדי שהם תורמים לסביבתם.
בחלק מהישיבות קיימים חדרי מוסיקה, ומתקני ספורט לשימוש התלמידים מעבר לשעות הלימודים.
לישיבות החרדיות-תיכוניות בוגרים רבים המשולבים בקהילות החרדיות בכל אתר ואתר. רבים מהם מפארים את היכלי התורה ובהם: ראשי ישיבות, תלמידים מצויינים ואברכים שתורתם אומנותם. בוגרים אחרים משמשים בתפקידים מגוונים בעולם המעשה, כרופאים, עורכי דין, פסיכולוגים, מהנדסים, רואי חשבון, יועצים חינוכיים, ובתפקידים משמעותיים רבים אחרים.
